השומרים | אורנה

סיכום ותרגום מאמרים של

אן וויזר קורנל ורוברט לי

הערות המתרגמת יופיעו כך: אורנה בן אור

אן ויזר קורנל קוראת להם "השומרים",

רוברט לי קורא להם "כלבי השמירה"...

השומרים בעולמנו הפנימי

במהלך התמקדות לעיתים התחושה היא שמשהו עומד בדרכנו או כפי שגישות אחרות יגדירו זאת עולה איזושהי "התנגדות". ביטוי לאותו משהו יכול להופיע באמירות כגון: "זה דוחף אותי", "זה עומד בדרכי", "התנועה חסומה" וכד'

הנחת המוצא שלנו בהתמקדות היא שכל דבר, כל "משהו" במערכת היחסים הפנימית, הוא חלק מהתהליך ויש לו סיבה טובה להיות בדיוק כפי שהוא...

אן קוראת לחלקים אלו "השומרים" (safety guardian) וממליצה להתייחס ל-"שומר פנימי" כאל חלק שאחראי לשמור שהתהליך לא ינוע מהר מידי. (מהר מידי משמעותו שלא נוכל להכיל את מה שעולה ולהישאר איתו בנוכחות)

כאשר מתמקדים על נושאים שקשורים לטראומה הרגש עצמו יכול להיות מאד מפחיד ומציף. בהתמקדות נפגוש לפחות 2 חלקים: הרגש, התחושה שעולים עם זיכרון הטראומה וחלק נוסף - חלק שמפחד שהאדם יישאב על ידי הרגש שעולה בהקשר לטראומה או "יגיע לקצה".

חלק זה נוצר בעבר כחלק מהטראומה ותפקידו היה להכיל או לדכא את הרגשות, לשמור על הנפש שלא "תתפרק". הוא ממשיך למלא את תפקידו ולהגן על האדם מרגשות שעולים.

באופן אמפאטי אנו יכולים להבין שבמצב של חוויה מורגשת של הצפה רגשית וחוסר יכולת להתמודד איתה או לילד שאחד מהוריו הכה אותו אם בכה (שלא לדבר על ילד שעבר התעללות או פגיעה מינית) לחוות או לבטא רגשות אכן היה מסוכן באותו זמן והשומר הופיע כדי להגן עליו.

שומרים כאלו יכולים להיווצר גם כאשר גדלים עם הורה או בוגר אחר קרוב שלא שלט ברגשותיו.

זיהוי השומרים

בעוד מטרת השומרים אחידה והיא להגן על המתמקד לחוות משהו שמבחינתם עלול לפגוע בו...דרכי הפעולה הפנימיות שלהן מגוונות. אן מציעה מספר דוגמאות לזיהוי השומרים:

תחושת מחסום בתהליך: "זה מגביל, זה עוצר, זה לא מרשה משהו". המתמקד אולי יאמר משהו כמו "אני מרגיש משהו שלא מרשה לי להמשיך הלאה", "אני מרגיש חסום" או "אני לא לפי אמור ללכת לשם" או שיזדהה עם השומר "אני לא רוצה ללכת לשם"

כאשר המתמקד מתנתק או נהיה רדום יתכן שהגענו לשומר - יתכן שהתקרבנו למשהו פגיע ...

אם עולה נושא שקשור לטראומה תחושת הביטחון חשובה ביותר ואם יש חלקים במתמקד שמרגישים לא בטוחים תהיינה תופעות כגון- המתמקד יירדם או ירחף החוצה או ינדוד במחשבות, "בריחות" כאלו הן חלק מדרכי הפעולה של השומרים.

ההתנהלות עם השומרים

מצבים של תקיעות וחסימה מכילים בתוכם תמיד 2 חלקים החלק שרוצה לנוע מהר יותר והחלק שרוצה לחכות. למתמקד קשה להישאר בנוכחות כי הוא נוטה להיות מזוהה עם צד אחד או מישנהו. חלק שלא רוצה להמשיך ולהעמיק יכול להופיע בדרכים שונות. המתמקד יכול להזדהות איתו ולומר משהו בסגנון "אני לא בטוח שאני רוצה לראות מה יש שם..." אך לעיתים קרובות המתמקד מזדהה עם החלק שיוצא נגד החלק שלא רוצה להעמיק וכממקדים עלינו להיות קשובים לעצמנו ולשים לב אם עולה גם בנו תחושת הזדהות עם אותו חלק שרוצה שהשומר "יסתלק כבר"... הנוכחות שלנו, היציבה והבהירה וההזמנה להכיר בשני החלקים ולשמור את העניין והסקרנות כלפי שניהם תתמוך במתמקד להישאר בנוכחות.

אם מתמקד אומר משהו כמו "אני מרגיש שיש בי את כל הדמעות האלו שרוצות לצאת אך יש שם את החסימה הזו בגרון שלי שלא מרשה להן לצאת..." כממקדים יתכן שמשהו בנו ירצה לעזור, יתכן שנזדהה עם הרצון לאפשר לדמעות לצאת.... שימו לב אם לא היה החלק בגרון שלא מרשה לדמעות לצאת לא היתה פה חסימה. וחלק זה חשוב לא פחות וזקוק לכך שיהיו איתו ויקשיבו לו כבעל חוט חשוב של אנרגית החיים קדימה.

לאנשים יש את החלקים האלו שאינם הרגשות עצמם אלא שמנסים למנוע או להגן מפני או לשלוט או לשמור את האדם מלטבוע מעל הראש או להרגיש יותר מידי. לחלק כזה יש להתייחס בהרבה כבוד, קבלה, סבלנות ושהייה... לזכור שהוא שומר את הביטחון של המתמקד ואם ננסה לעבור אותו זה יפגע בתחושת הביטחון של המתמקד ואפילו עלול ליצור חוויה מחודשת של הטראומה.

אן מזכירה:

"אנחנו לא יכולים ללכת מהר יותר מהחלק האיטי ביותר שבנו," והיחס המכבד כלפי השומרים יוצר את תחושת הביטחון לתהליך כולו. כאשר השומרים יהפכו לבני ברית של התהליך, הרבה יכול לקרות...

השומרים בחיינו - בהתנהלותנו בעולם

בעוד אן ויזר קורנל מתייחסת ל"שומרים" בעולמנו הפנימי רוברט לי מתייחס לשומרים בהתנהלותנו בעולם.

רוברט לי מכנה בשם "כלבי השמירה" תופעות שלעיתים מתעוררות כאשר אדם מתחיל תהליך של שינוי עמוק ומשהו לפתע יוצר רתיעה מכשול או עיכוב. "כלבי השמירה" הוא אחד מרכיבי הגישה אותה פיתח רוברט לי – לשנות את הבלתי ניתן לשינוי Changing the Unchangeable. התיאוריה עוסקת בתהליך של שינוי עמוק דרך פרויקט התמקדות ארוך טווח.

כאשר מתחילה תנועה של שינוי לעיתים תופיע רתיעה מגוננת לאחור. יתכן שזו פשוט הנטייה הטבעית של מערכות להתנגד לשינוי אך יתכן גם שזו דרכו של הגוף (והסביבה) לאותת לנו שהבסיס לשינוי עדיין לא מוכן דיו.

כלב השמירה מגן על סטטוס קוו; הוא מגן על ה"פלונטר הפנימי" מפני תהליך של היפתחות לחיים. או בשפה פשוטה הוא שומר, עם הרבה כוונה טובה, על הדפוסים שלנו שלא ישתנו... כלב השמירה מגן עלינו מפני שינוי עמוק שקורה מהר מידי או מוקדם מדי, שינוי כזה זקוק למשאבים חדשים לתמיכה לפני שאפשר יהיה לשחרר את אלו שהחזיקו בדפוסים הקודמים.

"כלבי השמירה", יעשו כל שביכולתם ובדרכים מתוחכמות ומגוונות ישמרו עלינו מפני מה שלדעתם עלול להזיק או לפגוע בנו. מהות ההופעה הראשונה של כלבי השמירה היא של משהו שנראה לנו כ"לגמרי מחוץ לידיים שלנו" לגמרי מחוץ לשליטתנו. ההתמקדות יכולה להנחות אותנו באלגנטיות דרך התופעה של כלב השמירה. היא תסייע לנו להיות מוכנים לאותה רתיעה לאחור או מכשול ולא להיות הרוסים ולהרים ידיים..... היא עוזרת לנו לנוע קדימה ולהתחיל להתיידד עם כלב השמירה..

זיהוי כלבי השמירה בהתנהלות חיינו מורכב יותר כפי שנראה בדוגמאות שרוברט לי מביא.

רוברט לי מספר על אשה שלמדה פיתוח קול ובמשך זמן רב הרגישה שהיא כבר מוכנה וצריכה להופיע ברסיטל משלה אבל פרסום הרסיטל הווה מבחינתה מחסום. למרות שהצליחה בחייה להתגבר על עניינים מורכבים לא פחות, כל נסיונותיה להתגבר על החסם נכשלו. לבסוף היא החליטה לבחור בפרויקט התמקדות ארוך טווח כדי לשנות את אותו חסם נראה בלתי ניתן לשינוי...

דרך ההתמקדויות והנחישות שלה היא הצליחה להגיע לכך שקבעה מועד לרסיטל, סגרה מקום, התכוננה והזמינה אורחים. בלילה שלפני המופע אביה חטף התקף לב ומכיוון שהה חשש לחייו היא בטלה את המופע ונסעה להיות איתו.

רוברט לי מסמן ארוע זה, שקרה בדיוק בזמן שהבטיח שהרסיטל לא התקיים, ככלב שמירה עבור אותה אשה. כלב השמירה לדבריו לעיתים קרובות יראה כלגמרי מחוץ לשליטתנו...

אחרי שהתאוששה היא חוזרת לנוע בכיוון של מופע, חוזרת להתמקד ומגיעה שוב ללילה שלפני המופע, היא נושמת עמוק הכל נראה בסדר ואז בבוקר היא מתעוררת עם דלקת גרון (תופעה ממנה לא סבלה למעלה מ- 10 שנים). שוב היא נאלצת לבטל את המופע וחשה הרוסה מכך. מספר ימים אחר כך היא מבינה שזה עוד כלב שמירה. היא מעודדת את עצמה שהצליחה כבר להגיע כה קרוב למימוש המופע ומבינה שנדרשת "עבודה" נוספת ... היא מסתקרנת לגבי העיכובים האלו של "ממש לפני" עיכובים שנראים כל כך מחוץ לשליטתה ובכל זאת כל כך קרובים אליה. היא בוחנת סיטואציות אחרות בחייה בהן היו עיכובים דומים , ומתחילה להתיידד עם כלבי השמירה שלה...

דוגמא נוספת עליה מספר רוברט לי היא: אדם מנסה להתקדם בקריירה שלו הוא מתחיל לנוע ואז יום לפני מצגת קריטית הוא פתאום נתקף בנדודי שינה, תופעה שאינה אופיינית לו לפני אירועים גדולים. המצגת מתנהלת רע וכל הדחף שלו תקוע במסלולו. הוא זועם, מתוסכל, מבולבל, וחסר אונים למול הבגידה של גופו. דפוס זה חוזר על עצמו. הוא מתחיל לצפות לסיבוכים נוספים שהבעיה תיצור.

הבעיה היא קצת בלתי צפויה. לא תמיד היא מתרחשת לפני מצגות גדולות. ולא תמיד היא משפיעה על מצגות באופן כל כך שלילי. הוא עולה במשקל, מתאים את לוח הזמנים שלו כדי לפצות על נדודי שינה ובריאותו נפגעת.

בשלב מסוים הוא מגלה סקרנות כלפי האיכות הבלתי צפויה של התופעה. הוא נדהם לגלות שלפעמים הביצועים שלו טובים יותר אחרי שינה מועטה או ללא שינה בכלל. הוא מנסה תרופות שונות, שמח כשהן פועלות ומתאכזב כשהן לא עובדות. ולבסוף מתחיל להעריץ תוך נטירת טינה את היכולת של הגוף שלו לעקוף תרופות אלה. עם הזמן הוא מתחיל לראות בבעיה יריב ראוי.

כלב השמירה הופך להיות פחות הרסני. במקום להרוס מצגות הוא נוטה להופיע בערב לפני ימים בהם הוא מתכנן להשתמש בכישוריו היצירתיים ללכת קדימה. הוא מתיידד עם כלב השמירה .

שיתוף אישי שלי:

לפני מספר שבועות התחלתי לתרגם את המאמרים של אן ושל רוברט. מדובר בשני מאמרים קטנים והנחתי שתוך מספר שעות הסיכום יהיה מוכן. להפתעתי נתקעתי ולא הצלחתי לזוז עם החומר. פגשתי בקליניקה מתמקדים שהשומרים הפנימים שלהם התעוררו ועדיין הרגשתי שאני לא מצליחה להתקדם בכתיבה. התחושה היתה של תיסכול וחוסר הבנה ואפילו כעס על רוברט לי שלא ממש הסביר איך בעצם מתיידדים עם השומרים. למותר לציין שהתחושות כמו גם התקיעות הפתיעו אותי... ואז בהתמקדות נפגשתי לראשונה עם כלבי השמירה שלי ויחד עמם עם כל התחושות שרצו לסלק אותם, שהיו סקרניות לראות על מה או מפני מה הם שומרים וכד'. אצלי ממש הופיעו כלבים, להקה שלמה, ובי, שכל כך אוהבת כלבים בכלל ואת הכלבות שלי בפרט, עלתה גם איזו תחושה נעימה ומחממת לב שיש בתוכי את הכלבים האלו. יכולתי בהמשך לחוות את ההתיידדות עם כלבי השמירה הפנימיים שלי...

כעת יכולתי לחזור אל הסיכום ולסיים אותו...

סיכום

כאשר אנו יוצרים תנועה חדשה בחיינו, שינוי עמוק או שינוי דפוס, כלבי השמירה נמצאים שם כדי להגן עלינו מפני שינוי מהיר מידי, מוקדם מידי או לא מדויק עבורנו. כלבי שמירה אלו נאמנים ומתוחכמים ולא פעם נתקשה לזהותם כי יראו כמשהו שאינו קשור או שמחוץ לשליטתנו. הם יכולים להופיע כמו בדוגמאות של רוברט לי או באופן פשוט יותר כמו ממש אין לי זמן להתמקד היום... מה אפשר לעשות בדיוק התקלקל המזגן...נראה כי מהות תפיסתו של רוברט לי מבוססת על הפילוסופיה של ג'נדלין וניתנת להבנה מתוך הרעיון של "גוף וסביבה הם אחד..."

את השומרים הפנימיים נפגוש במהלך ההתמקדות ואלו זקוקים לנוכחות ולכל איכויות ההתמקדות שלנו כדי להסכים בהדרגה לאפשר לנו להתיידד איתם...

בבליוגרפיה:

אן ויזר קורנל :

"Creating a Focusing Practice: Working with focusing clients one to one"

רוברט לי:

"Deep change through long term focusing projects: GUARD DOGS"