אורות וצללים | אורנה

"הצל שלי ואני יצאנו לדרך"

"תמיד כשאני במסיבת ריקודים מצד אחד אני בתחושת שמחה, התלהבות וקופצנות ומצד שני מתעוררת בי ביישנות ואי נוחות."

"כל פעם שאני מרגישה ממש מאושרת אני מפחדת שתיכף יקרה משהו נורא"

"כשאני עולה לדבר מול קהל אני מאושרת לספר על הנושא שלי ואני גם נתקפת בפחד נוראי שאכשל"

אור וצל הן שתי תחושות שמתעוררות בנו יחד וחוזרות על עצמן בהקשר של מצב מסוים. מה שמאפיין אותם הוא שתחושה אחת נעימה לנו או אהובה עלינו בעוד השנייה נחוות כלא נעימה או כמעכבת, אך תמיד יש ביניהן חיבור שהוא הטריגר - הסיטואציה. הצימוד ביניהן, החיבור הופך אותן לשונות מה "גם וגם" המוכר לנו בהתמקדות.

האור והצל שלנו הם לא בהכרח ניגודים, לא תמיד הפוכים באופן ישיר כמו שמחה ועצב, חום וקור או התרחבות והתכווצות.

יש אורות וצללים שהם הרבה יותר מעורפלים מהדוגמאות האלה, יש מצבים שבהם אנחנו רואים רק את הצל ולא שמים לב שיש שם גם אור, ובאחרים אנחנו מכירים רק את האור ומתעלמים מהצל.

בהתמקדות המוכרת נהיה עם תחושה אחת, אולי נשהה איתה ונעגן אותה בתוכנו ואח"כ נעבור להקשיב לתחושה השניה, נעמיק איתה ונאפשר לה להשתנות.

אבל מה יהיה אם במקום זה נחזיק בשתי התחושות ונשתמש בקרוסינג? (בדרך פחות מוכרת שמקורה ב- TAE) דרך שבה אנחנו נמצאים באופן התמקדותי עם שתי התחושות ומאפשרים לתחושות מחוויות אחרות להשתלב פנימה לתוך תהליך ההתמקדות.

זה מה שסיקרן אותנו וזה מה שבדקנו במפגש "אורות וצללים".

"בוא נעוף רחוק

אתה תהיה לי כנפיים

אל חיבור דמיוני

שהיה עד עכשיו בלתי אפשרי "

פעילות חווייתית אפשרה לכל משתתף לארגן לעצמו סל תחושות משלו.

התמקדנו כשאנחנו יוצרים קרוסינג בין תחושות מתוך הסל לבין תחושות הצל והאור, כל פעם הפגשנו פנימה עוד תחושה ובדקנו מה קורה כעת

החוויה היתה שונה ומיוחדת, הגוף ההתמקדותי הוליד מתוכו אפשרות חדשה ומפתיעה, תחושה שלישית שמאפשרת לשתי התחושות להיות יחד בנו בשלום, מקום שבו הן מחוברות ויכולות לחיות זו עם זו מבלי ליצור בנו אי נוחות. מהמקום הזה צמחה לה התחלה חדשה...

"משוחרר מכל פחד

רק כשהצל ואני ביחד"

22.12.16

* הציטוטים המודגשים הם מהשיר הצל ואני / יהודה פוליקר