שפות נפגשות | אורנה

כשהייתי קטנה היה לנו טקס בעונות המעבר. בסתיו טקס החלפת בגדי הקיץ בבגדי החורף ובחורף להיפך. הבגדים בארון היו מקופלים וממוינים. מדף לבגדי חורף ואחר לבגדי קיץ ובמדפים הפרדה בין מכנסיים, לחולצות, לשמלות.

גם במחשב שלי דברים מסודרים בתיקיות. יש תיקיה לכל נושא, לכל קורס שלמדתי ולכל קורס שלימדתי ובכל תיקיה חלוקה מסודרת לנושאים, מאמרים, עבודות, מפגשים ומחשבות.

הארגון הזה מאד נוח ושימושי. לכל דבר יש מודל מסודר, מבנה מסודר, שפה משלו. אבל בתוכי ובחיים שלי הסדר הזה לא קיים. אני לובשת בחורף גופייה קיצית עם מעיל מעל. אין לי בגדי קיץ או בגדי חורף, יש בגדים שאני אוהבת ללבוש.

כך גם כל הידע שרכשתי, במחשבה שלי, בהתנהלות שלי, בקליניקה שלי מתערבב ויוצר משהו חדש. משהו שעוד אין לו שם.

בדבר החדש הזה יש מפגש – כל השפות הן עלי הכותרת שלו, הן נפגשות איתו, נפגשות דרכו, נפגשות בו והוא הולך וגדל, מתרחב, מעמיק, מקבל עוד צבעים וכבר יוצר בעצמו גוונים חדשים. יש שם מפגש של שפות, כל פעם הן נפגשות אחרת וכל פעם אני מתרגשת מחדש מהשפה החדשה שנרקמת.

את השפה החדשה הזו אי אפשר לשים בתיקיה אולי כי היא לא מתקיימת רק באותיות על דף או בקובץ, אולי כי אין לה חוקי תחביר, ואולי כי היא כל הזמן משתנה ומתחדשת.

השפה הזו מדברת אותי...

אורנה בן אור

23.11.2012